ליל הסדר עם ארבעה בנים

ליל הסדר הוא לילה מאתגר למשפחה עם ילדים. איך עושים את זה נכון? איך הופכים אותו ללילה חוויתי בעל ערך ומשמעות לכל ילד? אני חושבת שזאת שאלה שמעסיקה כל אימא. את התשובה נמצא בהגדה עצמה.

כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָּנִים דִּבְּרָה תּוֹרָה–אֶחָד חָכָם, וְאֶחָד רָשָׁע, וְאֶחָד תָּם, וְאֶחָד שְׁאֵינוּ יוֹדֵעַ לִשְׁאַל.

ההגדה מדייקת לנו את הצורה המיוחדת לספר ביציאת מצרים לכל בן. לקטע זה בהגדה פירושים רבים. אני בחרתי לראות בכל בן ילד בגיל אחר. בכל גיל הילד מתפתח וחשוב לתת מענה לרבדים חדשים שנבנים בו. יחד עם זאת, חשוב לא לשכוח להמשיך לתת מענה לרבדים קיימים ולהעמיק אותם. המשך קריאת הפוסט "ליל הסדר עם ארבעה בנים"

כמה הרהורים על דיכאון אחרי לידה

כששמעתי על האסון של האמא ששרפה את ילדיה והתאבדה, אמרתי מיד: איזה פחד! לאן עלול להידרדר דיכאון אחרי לידה?

איך ידעתי? כי זה ידוע. דיכאון אחרי לידה עלול לגרום למישהי לסבול עד שתגיע למצב ההזוי של פגיעה באהוביה, בילדיה. כולנו יודעים את זה, אבל משכנעים את עצמנו שמדובר במשהו שהוא רחוק מאתנו. זו לא האמת לצערי. המשך קריאת הפוסט "כמה הרהורים על דיכאון אחרי לידה"

חיבוק לסבתא

ט' בטבת. יום האזכרה של סבתא אֶתוּ (אסתר). שבת שלמה חשבתי עליה – זכרונות קסומים-מנצנצים, שברי יהלומים. כמה פינוקים ותשומת לב אישית קיבלתי ממנה.
ארוחת בוקר קבועה של חביתה, סלט, שוקו ומעדן. קלמנטינות כמה-שרוצים בדלי במרפסת. משחקים במים בחדר האמבטיה. שני פאזלים בארון וספר רק שלי במזנון. טיול לשוק ופלאפל. טיול לקניון – שעון, שמלה ושקית מלאת ממתקים מהחנות 'בונבוניירה'. בחופש הגדול שלפני כיתה א' התארחתי אצל סבתא שבוע. אחים שלי בילו באותו שבוע בקייטנה שופעת פרסים, ובכל זאת קינאו בי עד הגג.

המשך קריאת הפוסט "חיבוק לסבתא"

פוסט אורח ראשון בבלוג

הדסה עובד. מאמנת אישית. מלווה אמהות צעירות, בעיקר חוזרות בתשובה, בקשיים המיוחדים להן. בפוסט לפנינו היא נוגעת בכאב שרלוונטי לכל אמא: הילד הקשה. לכל אמא יש כזה: כמו מיתר לא מכוון, גם הוא רוצה ללכת בקצב אחר. ה'חנוך לנער על פי דרכו' לא כל כך פשוט אצלו, והשאלות רבות על התשובות. הדסה מציעה דרך להתמודד עם הקושי שהילד הזה מזמן לפתחנו. המשך קריאת הפוסט "פוסט אורח ראשון בבלוג"

פוסט יום הולדת – פוסט מאחורי הקלעים

שנה עברה מאז התחלתי לכתוב את הבלוג. שנה חשובה. שנה מלאה.
כדי לכתוב את הפוסט הזה חזרתי אחורה, לפוסטים הישנים, כמו שאני עושה מדי פעם. בפסקה האחרונה של הפוסט הראשון כתבתי:

גמלתי את השובב בן השנתיים ממוצץ. (…) פתאום גיליתי רובד חדש של מתיקות בחיבוק הרך, המתנשם, בבכי המיואש. עיניים גדולות מקשיבות לסיפור על אורי והטרקטור הצהוב, הנהון והשלמת חצאי מילים – אני, טרקטור, מקסטוק. כן, מחר נקנה לך טרקטור במקסטוק, כי אתה גדול, כי זרקת את המוצץ לפח.

איפה אנחנו ואיפה מוצץ. השובב גדל, המשפחה התרחבה וגם אני בגרתי. המשך קריאת הפוסט "פוסט יום הולדת – פוסט מאחורי הקלעים"