לראות סימנים בדרך


למרות שידעתי כבר הרבה זמן מהן החוזקות המשמעותיות שלי, הכתיבה שלהן בפוסט הקודם גרמה לי להרגיש מצוין. לראש האימהי שלנו יש בדרך כלל מנגנון הפוך: להזכיר לי כל הזמן את החולשות שלי, במה אני יכולה להשתפר וכמה זמן לא עשיתי כביסה.

עכשיו כשאני מרגישה רגש מסויים, קל לי יותר לנהל את רגשותיי: אני מבינה את המקור שלהן, מבינה למה הן טובות ויכולה לחבק אותן ולפעול איתן במקום להיאבק בהן ובעצמי.

Picture (2)
להכיר את עצמי מאפשר לי לפרוח

רוצה גם להכיר את החוזקות שלך, לחוות את אותה הרגשה מופלאה?
אז איך מזהים מה החוזקות שלי?
בפוסט הראשון על החוזקות הצגתי דרך אחת לזיהוי החוזקות.

איך יודעים מהן החוזקות שלי? רואים איך אני מתנהלת באופן טבעי, מתי אני נהנית ולא מרגישה שהזמן עובר, ובאילו אופנים אני משיגה בקלות הישגים טובים. לדוגמא: מישהי שהחוזקה שלה היא תקשורת, באופן טבעי תגיב למציאות בתקשורת, תיהנה מתקשורת אנושית ותצליח לתקשר בצורה מוצלחת.

זאת באמת שיטה טובה לזהות חוזקות, אבל היא דורשת מודעות עצמית גבוהה, ולכן היום אציג שיטה קלה יותר.

לפני שאתאר ממש את השיטה, אני רוצה להסביר את הרעיון שמאחוריה.
כשאני פוגשת אדם אחר, כל מיני רגשות יכולים לצוף בי כלפיו: ריחוק, אדישות, שנאה, ביקורתיות, קנאה או אהבה וקשר חם.
בואו נחלק את זה ככה:

רגשות
רגשות ריחוק: ריחוק ואדישות. רגשות קרבה: שנאה, ביקורתיות, קנאה, אהבה וקשר חם.

המכנה המשותף בין רגשות הקרבה הוא שנחוש אותם כלפי מי שיש בינינו קשר או דמיון. אנחנו לא נתקשר לעולם למי ששונה ממנו לחלוטין, ולכן כלפי אדם כזה נחוש ריחוק או אדישות.

אז הבנו ששנאה, קנאה ואהבה מקורם בקרבה. אבל מתי נרגיש כל אחד מהם? ולמה אנחנו לא אוהבים מיד את כל מי שאנחנו קשורים אליו או דומים לו?

הנה פסקה חשובה מהספר 'דרך האמן' שכתבה ג'וליה קמרון:

"קנאה היא מפה. כל אחת ממפות קנאתנו שונה מחברתה. כל אחד מאיתנו יופתע למראה הדברים שיתגלו על עצמו. אני למשל, מעולם לא אכלתי את עצמי מרוב טינה להצלחתן של סופרות. אך הפגנתי עניין חולני בהצלחתן ואומללותן של מחזאיות. הייתי המבקרת הקשוחה ביותר שלהן – עד שכתבתי את המחזה הראשון שלי.

בפעולה זו, נעלמה קנאתי כלא הייתה, ובמקומה התיישבה תחושת אחווה. קינאתי הייתה למעשה מסכה, המחפה על פחד העשייה של מה שרציתי לעשות אך לא הייתי אמיצה דיי ללכת לקראתו."

אני מקנאה כשאני רוצה לעשות משהו, כשאני רואה אצל מישהו אחר משהו שאני הייתי רוצה ויכולה לעשות. כשאני רואה שמישהו אחר פועל לפי החוזקות שלי.

אני ממשיכה, אפילו שזה ארוך, כי זה חשוב ומדויק.

"קנאה היא תמיד מסכה לפחד: פחד על שאיננו יכולים לקבל מה שאנחנו רוצים. תיסכול על שמישהו אחר מקבל את מה שבאמת מגיע לנו, ואפילו אם אנחנו נפחדים מכדי להשיג אותו. בבסיסה של הקנאה שוכן רגש הקמצנות. היא אינה מאפשרת את השפע והריבוי שביקום. הקנאה אומרת לנו שיש מקום רק לאחד – משורר אחד, צייר אחד, מה-שאתה-חולם-להיות אחד ויחיד.

האמת היוצאת לאור בדרך להגשמת חלומותינו, היא שיש מקום לכולנו. אך הקנאה סוגרת את תחום הראייה. היא מצמצמת את יכולתנו לראות דברים באור מלא. הקנאה מפשיטה אותנו מיכולתנו לבחון אפשרויות אחרות. השקר הגדול ביותר שאומרת לנו הקנאה הוא, שאין לנו ברירה אחרת אלא לקנא. מושחתת עד היסוד, מפשיטה אותנו הקנאה מרצוננו לפעול בידיעה ברורה שאותה פעולה נושאת עמה את המפתח לחירותנו."

  • כשאני חסומה ולא מאמינה בעצמי, אני מלאת אנרגיה שלילית וזה משפריץ לכל הכיוונים שנאה וביקורתיות. זה סימן עבורי שעלי לעבור תהליך כדי להשתחרר ולצמוח.
  • כשאני מאמינה בעצמי, אני מלאת אנרגיה חיובית וזה משפריץ לכל הכיוונים אהבה. זה סימן עבורי שמצבי טוב, שאני פורחת ופועלת מתוך החוזקות שלי.
  • כשאני מקנאה, אני באמצע הדרך, המחסום כבר חצי פתוח. לכן קנאה היא סימן מצויין.
    קנאה מסמנת לי שאני עדיין חסומה, שיש לי עוד מקום לצמוח.

(ולכל תהליך המחסום שלו, כל חוזקה צריך להכיר, לאהוב ולשחרר בנפרד. אדם יכול לפעול עם חלק מהחוזקות שלו ולהתכחש לאחרות, שם במקום שהוא יהיה חסום תתגלה הקנאה.)

והנה הקשר לזיהוי החוזקות המשמעותיות שלי:
שנאה היא עיוורת. כשאני חסומה, אני משפריצה אנרגיה שלילית לכל מקום ומסתכלת על כל דבר בעין צרה. קנאה, לעומת זאת, מאפשרת לנו להבחין. אדם יקנא רק בדומה לו,  "כלום מתקנא אלא חכם בחכם וגיבור בגיבור ועשיר בעשיר" (מסכת עבודה זרה דף נ"ה).
קנאה משורש קניין, כשאני מקנאה במישהו, סימן שיש אצלו תכונה השייכת לי. תכונה שכשאשתחרר ואתבונן על אותו אדם בעין רחבה וטובה, בלי צרות עין, תוכל לפרוח אצל שנינו. צריך רק להביט ולהבין.

Picture (7)

אתן דוגמא: אני הייתי מקנאה בשכנה אחת יצירתית. זאת שהעציצים אצלה היו צבועים בכתום, והבית היה מלא עבודות יד. הייתי מקנאה גם בחברה שהייתה אומרת תמיד רק מה שחשבה, בעצמאיות כזאת, לא הולכת עם העדר. לקח לי זמן להבין שאחד מהכישרונות שלי הוא להיות מיוחדת. (חלק מהחוזקה של מייחדת, של מי שמשתדלת לתת מקום לכל ייצוג, הוא גם להיות מיוחדת בעצמי.) שאם אנסה להיות כמו כולם, אני גם אתחרפן וגם לא אצליח. הצלחתי להבין זאת מתוך התבוננות בקִנְאוֹת שלי.

נסי גם את לזהות את החוזקות שלך דרך מי שאת מקנאה בו. אשמח לשמוע אם הצלחת. ובכלל, אם נהנית מהפוסט או אם יש לך מה להוסיף / שאלה / הערה / בקשה? כתבי לנו..

מודעות פרסומת

2 thoughts on “לראות סימנים בדרך”

  1. מדהים! חשיבה כל כך מיוחדת בריאה וטובה 🙂 תודה (למרות שאני גבר גם אצלנו זה עובד…. חחחח)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s