איך גורמים לילדים לעזור בבית – הפוסט התיאורטי

בפוסט הקודם, כחלק מהרעיונות כיצד לצמצם את היקף ההתעסקות בעבודות הבית הצעתי להיעזר בבן הזוג או בילדים. הילדים יכולים לאסוף את המשחקים, לשים את הבגדים בכביסה ואפילו לשטוף כלים. אבל איך גורמים להם לעשות את כל אלו בכיף, מבלי להיגרר לוויכוחים ומריבות? אני רוצה הפעם לעסוק בשאלה הזאת מנקודת מבט קצת אחרת ובהתבסס על דברים שלמדתי בלימודי החינוך לגיל הרך.

הפוסט שכתבתי היה ארוך במיוחד, ולכן חילקתי אותו לשניים: הפוסט היום נותן רקע תיאורטי, קצת כבד מתמיד, והפוסט הבא יתן טיפים מעשיים. שווה לחכות!

Picture.jpg

נפתח בקצת רקע תאורטי מתוך עבודת המחקר לתואר B.ED שלי. איך ילדים לומדים? באמצעות פעולות פיזיות, מוחשיות. פיאז'ה מתאר התפתחות של האדם והשתכללות של הלמידה. ככל שהאדם גדל תהליך הלמידה מורכב יותר ומופשט יותר.

"הכרה היא, בכל הרמות הגנטיות, עניין של פעולות ממשיות שמבוצעות על ידי הסובייקט… בינקות – הפעולות שמדובר בהן הן גלויות יחסית, תחושתיות – תנועתיות: התינוק לופת ומוצץ עצמים, מבצע חקירות ראותיות, וכו'. עם ההתפתחות נעשות פעולות המשכל מופנמות וסמויות יותר ויותר." (ג'. ה. פליבל, הפסיכולוגיה ההתפתחותית של ז'אן פיאז'ה)

טוב, את זה שילדים לומדים דרך עשייה ופעילות כולנו כבר יודעים, עיינו ערך למידה משמעותית. אבל מהי פעילות? על השאלה הזאת ענה אחרי שנים ארוכות של מחקר גדעון לוין תשובה מרתקת, שמכונה תיאורית זרימת הפעילות. לוין מחלק את הפעילות לסוגים שונים.

"המונח פעילות הוא מושג הכולל ארבעה מרכיבים: משחק; עבודה; למידה; יצירה. נראה שבכל פעילות קיימים ארבעת המרכיבים, אם כי בצירופים שונים.” (ג. לוין, גן אחר)

כל פעילות מורכבת מאיזונים אחרים שבין ארבעת המרכיבים האלה: משחק, עבודה, למידה ויצירה. ובכל זאת ניתן לראות מרכיב בולט בכל פעילות, כשלכל מרכיב מטרה אחרת. כפי שנראה בתרשים הבא. מומלץ ללחוץ על התמונה, כדי לראות מקרוב ולהבין יותר טוב.

תמונה1.png

העיקרון הבא בשיטתו של גדעון לוין הוא שוויון הפעילויות. כל הפעילויות חשובות באותה מידה. חשוב שהילד ישחק, חשוב שהוא ילמד, חשוב שייצור וחשוב שיעבוד. הכל בהתאם לרצונו ולבחירתו. לפי מה הילד בוחר? לפי מצב הרוח ולפי האופי והחוזקות שלו. (ילד הישגי, למשל, ייהנה מעמידה ביעדים, מעבודה, יותר מילד שאינו הישגי.)

כשנרצה לגרום לילד לעשות משהו, כשנרצה להניע אותו לפעולה, נוכל לבחור באחת המטרות האלו ובאמצעותה לעודד אותו לפעול. את אותה פעולה אפשר לפעול ממניעים שונים, וזה לא משנה במה נבחר. כדאי להתאים את סגנון ההנעה ומטרת הפעילות לאופי הילד ולתקופה העכשווית. בפוסט הבא נדגים וניתן דוגמאות פרקטיות. אשמח לשמוע מה דעתכם על התאוריה הזאת, והאם ההשלכות נראות לכם משמעותיות. כאן למטה בתגובות או במייל.

מודעות פרסומת

2 thoughts on “איך גורמים לילדים לעזור בבית – הפוסט התיאורטי”

  1. איזה הגדרה בהירה, זה ממש פותח את המחשבה
    אם בכל משימה יש את ארבעת המישורים האלו- בגיל הרך אפשר להשתמש ולעודד דרך היצירה והמשחק, ננסה 🙂

    1. נכון מאוד. בפוסט הבא אני אראה שאפשר באותה מידה של כיף לעודד לעזור גם דרך הלמידה והעבודה.
      זה מעניין, אבל ילדים מאוד אוהבים ללמוד ולעבוד. ללמוד דברים שמעניינים אותם וחשובים להם ולעבוד על פרוייקט שהם בוחרים לו.
      אפשר לראות ילד מרוכז במשימה כדי לסיים אותה, ממש כמו מבוגר, ברצינות תהומית.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s