מבצעים – למה בכל זאת ומתי מתאים?

בפוסטים קודמים, כאן וכאן, דיברנו על הדרך להמריץ את הילדים לעזור בבית, על פי תיאורית זרימת הפעילות של גדעון לוין. דיברנו על הדרך להפוך כל עזרה לפעילות: ללמידה, לעבודה, למשחק או ליצירה, כדי לרתום את הילדים בשמחה ומתוך מוטיבציה פנימית לְעשייה. היום נעסוק בדרך אחרת של עידוד ילדים: 'מבצעים'.

היכונו: מילת המפתח בפוסט היא מוטיבציה. מוטיבציה פנימית, כשהילד עושה משהו כי הוא רוצה או כי זה מאתגר אותו, לעומת מוטיבציה חיצונית, כשמה שמניע אותו זה הפרס.

מתנה.jpg

העיקרון של מבצעים הוא פשוט: תעשה כך וכך, תקבל פרס. זה כל כך לא מוצא חן בעיניי. ילד שמח ומלא חיוניות פועל מתוך מוטיבציה פנימית. הפרס עלול לשחוק את המוטיבציה של הילד ולגרום לו להיראות ממש כמו המבוגר השחוק ההוא, שממשיך ללכת לעבודה רק בגלל המשכורת. ויש בעיה נוספת. מוטיבציה פנימית היא מנוע חזק וארוך טווח. לעומת זאת, מוטיבציה חיצונית, 'על מנת לקבל פרס', היא קצרת מועד ונגמרת ברגע שהפרס נגמר.

אז למה בכל זאת? אני משתמשת במבצע כדרך לסייע לילד לחוש הצלחה. כשהילד שלי למד להתלבש לבד, אחרי מבצע שערכנו לו, הוא שמח מהפרס הקטן שהוא קיבל, אבל הוא בעיקר היה מלא סיפוק על ההצלחה שלו. אני חוזרת ואומרת לילדים: המבצע נועד לעזור לכם להצליח. בחרנו משימה שאתה יכול להתגבר ולהצליח בה. תראה איזה גדול תהיה אחרי המבצע הזה!

2016-09-Life-of-Pix-free-stock-sport-cyclists-men-DAVIDTRAWIN.jpg

אפשר להתבונן בתחרות ספורט כמשל. הפרס בסוף הוא לא מה שגורם לספורטאים להשקיע ימים ולילות ולהזיע כהוגן. ובכל זאת, ברגעים קשים לאורך הדרך הספורטאי עשוי לדמיין את הפרס או את הכבוד שיקבל ולהתמלא בכוחות. בעצם, אני משתמשת במוטיבציה החיצונית של הפרס, בנוסף למוטיבציה הפנימית של הילד, כדי להתגבר על אתגרים קשים. במבצע משתמשים רק כדי להקל על הילד להצליח לעשות משהו שהוא רוצה לעשות, ולא כדי לשכנע אותו לעשות משהו.

בכל רגע נתון יש אצלנו לפחות מבצע אחד פעיל. לוחות המבצעים תלויים על דלת הבית ואורחים שנכנסים הביתה יכולים לראות אותם. קרה לי לא פעם ולא פעמיים שנשאלתי: מה את אומרת? גם לילד שלי אני יכולה לעשות מבצע כזה? זה יעבוד? יכול להיות שבזכות זה הוא ילך לישון בזמן? הוא יתנהג יפה? הוא יאסוף את המשחקים? אף פעם לא ידעתי לענות תשובה ברורה, אבל היום אני יודעת. מבצע יעבוד כשהוא משרת את הילד, ולא אותנו, ההורים. המטרה הכללית של מבצעים היא לחזק את הדימוי העצמי של הילד ולהביא אותו להצלחה בתחומים שבהם הוא לא חשב שיצליח בהם. רק מבצעים שזו המטרה שעומדת בבסיסם – יעבדו.

2016-11-02-18-27-29
זה המבצע שתלוי על הדלת בימים אלו

מתי מבצע מתאים? כשהילד רוצה להצליח, אבל האתגר קצת גדול עליו או מאיים עליו. אם ננסה לגייס את הכלי הזה בהזדמנויות אחרות, ייתכן שננצח בקרב, אבל במערכה – נפסיד. לילד שמתרגל לפעול כדי לקבל פרס, מתוך מוטיבציה חיצונית, קשה הרבה יותר לפעול מתוך רצון אישי שלו ובצורה עצמאית. הוא תמיד ישאל: מה יהיה הפרס? מה אני אקבל אם…?

נקודה חשובה נוספת שכדאי לשים לב אליה בהקשר הזה היא רמת ההישגיות של הילד. יש ילדים הישגיים שקל מאוד לגרום להם להצליח, להתגבר, ויש ילדים שזה לא מה שמדרבן אותם. הישגיות היא חוזקה. ילד שיש לו את החוזקה הזאת ייהנה לכבוש יעדים, ויהיה פחות רגיש לכישלונות. בספר על החוזקות ההדרכה לגבי אדם הישגי היא: 'עזור לו למדוד את העבודה שהוא עושה'. הנה עוד יתרון למבצע לילדים כאלו. לעומת זאת, ילד רגיש עלול לחוות כל כישלון קטן או חוסר הצלחה ביתר שאת, וכדאי להמעיט במבצעים שילחיצו אותו.

מבצע הוא כלי להעצמה. כך שחשוב לשים לב שהוא אכן מעצים את הילד לאורך כל הדרך. בנוסף, ההכרה וההערכה שהילד מקבל בסוף המבצע חשובים לא פחות, ואפילו יותר, מהפרס עצמו. ממש כמו הספורטאי בתחרות, גם את הילד כדאי לשאת אל 'שולחן מנצחים' מטפורי. כך נכפיל את כוחו של הפרס, שיכול להיות קטן מאוד, בהעצמה של הילד. גם על כך נרחיב בפוסט הבא, שבו נסביר שלב אחרי שלב – איך בונים מבצעים, עם הרבה דוגמאות מהחיים.

משתמשים במבצעים בבית? ממש לא? בכל מקרה, אשמח מאוד לשמוע אם הפוסט האיר לכם נקודת מבט שלא חשבתם עליה.

מודעות פרסומת

9 thoughts on “מבצעים – למה בכל זאת ומתי מתאים?”

  1. מחכה מאד להמשך כדי להתחיל ליישם בפועל. חסרה לי הנקודה של – איך להמחיש לילדים שהמבצע הוא חלקיק קטן לעומת המטרה.. טוב, בטח אני אבין אחרי הפוסט הבא…
    ואם תלדי בינתיים?? אז שתהיה לידה קלה ושמחה, בבריאות ואושר ואני אחכה בסבלנות 🙂

    1. בוקר טוב!
      תודה על הברכות. אני אשתדל לכתוב את הפוסט הבא בזריזות, כדי שהלידה לא תגיע לפניו. למרות שזה אחד הדברים שממש לא תלוי בי 🙂
      אני חושבת שבאופן טבעי הילדים שלנו אוהבים יותר את ההערכה והכבוד שהם מקבלים, על פני כל הפתעה או פרס. גם אנחנו כמבוגרים, ולזה רמזתי כשהשוויתי בין ילד שחוק למבוגר שחוק, נעדיף עבודה פחות מתגמלת אבל עם הערכה, על פני עבודה עם משכורת בשמיים ויחס גרוע.
      אפרט על זה בפוסט הבא, ואולי אכתוב על זה גם פוסט נפרד (הבאת לי רעיון). דברים מעניינים מאוד קראתי על זה בכמה מקומות.
      שוב תודה.

  2. תודה רבה! הפוסט הזה כיוון אותנו בדיוק בשלב שבו אנחנו נמצאים..

      1. כמו שאליחי כתב, בדיוק התחלנו עם שחר מבצע התארגנות בוקר. זה הגיע בעיקר כי היא לא הסכימה ליטול ידיים (השאר היה יחסית בסדר), רציתי שהיא תרצה לעשות את זה מבחירה, ולא מחובה.
        אני לא יכולה לומר שאם נפסיק היא תתחיל ליטול ידיים, אבל זה עזר גם להתארגנות מהירה ודחית סיפוקים (לחכות ל-3 מדבקות, לא הכל היום..)
        ננסה עכשיו לכוון את המבצע למוטיבציה להמשיך גם בלי מבצע.
        תודה!
        מחכים לפוסט הבא- לדעת אם עשינו טוב..

      2. וואי, ממש מסקרן אותי לשמוע יותר איך אתם עשיתם את זה.
        ובעיקר, מה היא מרגישה? כיף לה עם המבצע?
        אני הייתי בעיקר מדגישה את ההצלחה בכלל בזה שיש לה מבצע –
        זה באמת עניין לגדולים. דחיית סיפוקים זה הישג גדול מאוד, גם אם נטילת ידיים לא תישאר 😉

        נתתם לי הרבה חומר למחשבה וגם רעיונות לכמה פוסטים נוספים.
        תודה!

  3. שירה, תודה רבה. זה יפה מאוד. אני עוד אחשוב מה מזה מתאים לילדים שלנו ואיך. כדרכי, אני חושב קודם כל על עצמי ועל הילד שבתוכי… וזה אכן נראה לי נכון ומתיישב על הלב. אוכל להרחיב כשנתראה פ נים אל פנים… בקרוב אני מקווה 🙂

    1. וואו. כיוון מעניין.
      כשאני כתבתי את זה – זה היה יותר מהצד השני: מההרגשה שלי מה טוב לי, ניסיתי לראות מה טוב גם לילדים.
      נדבר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s