על מוטיבציה ויצירתיות

רק כדי שנבין איפה התחלנו ואיך הגענו לכאן: דיברנו על הרפייה ומה יכול לעזור לנו תכל'ס להרפות. אחת מהדרכים הייתה – לבקש ולקבל עזרה. הסברנו שפעילות גורמת לילדים לרצות לעזור ונתנו דוגמאות לדרכים שבהן אפשר להפוך מטלה לפעילות, וכך לגרום לילדים לעזור מתוך מוטיבציה פנימית ורצון שלהם. הראינו שלפעמים מתאים להיעזר גם במבצע עם פרסים, במוטיבציה חיצונית, ולמדנו איך בונים מבצע נכון.

אז מתי מתאים להשתמש במוטיבציה פנימית ומתי מתאים להשתמש במוטיבציה חיצונית? נגענו בשאלה הזאת טיפל'ה, ואני רוצה להרחיב עליה יותר בסדרה על מוטיבציה. זה לא רלוונטי רק לילדים. המוטיבציה יכולה לעזור גם לי, בעבודה האישית שלי עם עצמי. מתי אני יכולה לעזור לעצמי להתקדם בעזרת צ'ופרים חיצוניים ומתי זה פשוט לא מתאים?

מוטיבציה דן פינק.jpg

על TED בקצה המזלג: מדובר בפלטפורמה מוכרת של הרצאות מומחים בנושאים שונים. הגימיק הוא בתמצות – ההרצאות באורך של עד 20 דקות. השראה בשפע, אבל בשונה מהרעיון של פינטרסט, שנושא בחובו סכנה להתמכרות, כשצופים בהרצאות של TED הרבה יותר פשוט לראות הרצאה אחת ולעצור.

"וכאשר תקום מן הספר תחפש באשר למדת אם יש דבר שתוכל לקיימו" (איגרת הרמב"ן).

היום נעסוק בהרצאה שנקראת הפאזל של המוטיבציה. ההרצאה עוסקת במוטיבציה בהסתמך על מחקרים במדעי ההתנהגות והכלכלה ובהיבט הארגוני-עסקי. אתם מוזמנים לקפוץ, לצפות בהרצאה, ולחזור לקרוא את מה שכתבתי, או להסתפק בסיכום שלי. עניין של אופי. מ-ת-ח-י-ל-י-ם.

ב1945 הגה פסיכולוג בשם קרל דונקר ניסוי חברתי שנקרא בעיית הנר. הניסוי נערך שוב ושוב ונחשב למחקר בסיסי במדעי ההתנהגות. אתה מקבל קופסת נעצים, גפרורים ונר ומתבקש לחבר את הנר לקיר, כך שכשיידלק – השעווה לא תטפטף על השולחן. הניסיונות הראשונים הם לחבר את הנר לקיר בעזרת הנעצים או בעזרת שעווה מומסת. הפתרון היצירתי שצריך להגיע אליו דורש עקיפה של מה שמכונה 'קיבעון תפקודי' – יש להפוך את קופסת הנעצים למדף שעליו יונח הנר. רוב האנשים מגיעים לפתרון הזה תוך 5-10 דקות.

%d7%91%d7%a2%d7%99%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%a0%d7%a8

סם גלוקסברג מאוניברסיטת פרינסטון ערך מחקר על בסיס הניסוי הזה. הוא חילק את קבוצת הנחקרים לשתי קבוצות: הקבוצה הראשונה התבקשה לפתור את בעיית הנר כדי לזהות מה ממוצע הזמן לפתרון. הקבוצה השנייה קיבלה תמריץ כספי והובטח סכום כספי לזריזים ביותר. (סוג של מבצע.) ההשערה הייתה שהקבוצה השנייה תהיה זריזה יותר, בזכות התמריץ שהובטח לה.

מסתבר שלא. הקבוצה השנייה פתרה את הבעיה בשלוש דקות וחצי יותר מהקבוצה הראשונה, בממוצע. התמריץ לא רק שלא המריץ את היצירתיות של הנחקרים, אלא להפך – חסם אותה. הניסוי בוצע שוב ושוב במשך יותר מ40 שנה והתוצאות הן חד משמעיות.

%d7%93%d7%9f-%d7%a4%d7%99%d7%a0%d7%a71

מחקרים נוספים הוכיחו וחידדו את אותה הנקודה. גליקסברג עצמו ערך מחקר דומה: אותה הבעיה, אותן הקבוצות (אחת בלי תמריצים, השנייה עם), עם הבדל אחד מהותי – כאן הנעצים היו מחוץ לקופסה ומהנחקרים לא נדרשה שום יצירתיות. בניסוי הזה הקבוצה שקיבלה תמריצים פתרה את הבעיה הרבה יותר מהר. להשגת מטרה ברורה, דרך שלבים ידועים וקונקרטיים – התמריצים ממקדים ומרכזים.

גם מחקר נוסף שערכו דן אריאלי ושלושה חוקרים נוספים מMIT הדגים את אותו ההבדל. המשתתפים במחקר התבקשו לשחק במשחקים שונים שדורשים כישורים שונים: כישורים מוטוריים או קוגניטיביים, ותוגמלו בפרסים בגדלים שונים. לחלקם הובטח פרס קטן, לחלקם הובטח פרס בינוני ולחלקם הובטח פרס גדול. ההשערה הייתה שככל שהפרס גדול יותר – ההצלחה במשחקים תהיה מהירה יותר, ואכן כך היה במשחקים שדרשו כישורים מוטוריים בלבד. אך במשחקים שדרשו כישורים קוגניטיביים, אפילו בסיסיים ביותר, ההשערה נמצאה כשגויה: ככל שהפרס שהובטח היה גדול יותר – הביצועים היו גרועים יותר!

דן פינק2.jpg

שיטת הגזר והמקל אפקטיבית רק במשימות של המוח השמאלי. כדי להמריץ את המוח הימני, מוח האמן שלנו, אנחנו צריכים למצוא דרכים אחרות. במאה ה21 רוב המשימות הטכניות, הפשוטות, נעשות על ידי מחשבים או פועלים זולים. רובנו נדרשים בעבודתנו לפתרונות יצירתיים. בית הספר לכלכלה המפורסם של לונדון ניתח נתונים מ51 מחקרים שונים שבדקו את רמת הביצועים במפעלים שבהם מקבלים העובדים תגמול בהתאם לביצוע (אחוזים ולא לפי שעה, למשל), ומצא שהשיטה בוודאות פוגעת בביצועים.

חישבו על העבודה שלכם – איזה צד של המוח היא דורשת מכם להפעיל? חישבו על הילדים שלכם: איזה חלק של המוח חשוב לכם יותר שיפתחו? את הצד המכני, הצייתני, הריאלי או את הצד היצירתי שבהם, הצד הייחודי להם? ברור ששניהם חשובים, אבל הדור שלנו דורש פיתוח יסודי יותר של היצירתיות.

%d7%93%d7%9f%d7%a4%d7%99%d7%a0%d7%a73

אמרנו מה לא – שיטה המבוססת על מבצעים חוסמת יצירתיות. מה כן – איך ניתן לעודד יצירתיות? בשיטה המבוססת על מוטיבציה פנימית, מתוך רצון, עניין או תחושת שליחות. על כך בפוסט הבא בסדרה. נהיה בקשר.

מודעות פרסומת

10 thoughts on “על מוטיבציה ויצירתיות”

  1. אוך, זה נקטע באמצע המתח…
    מקסים מקסים מקסים!
    מחכה בקוצר רוח!!!!

    1. תודה רבה! מקווה לכתוב בצ'יק, ובינתיים אם את רוצה – את יכולה לראות את ההרצאה, בסופה דן פינק כבר מדבר קצת על המאפיינים הקריטיים לעידוד היצירתיות. הוא מונה 3 מאפיינים קריטיים ומרחיב על אחד מהם. נשתמע.

  2. כל כך גאוני והגיוני!!
    שתמריצים מנוונים יצירתיות
    מחכה להמשך

    1. את TED אני מכירה בזכות מרצה מעולה שחשפה אותי לאתר,
      ואת ההרצאה הזאת ראיתי ממש לאחרונה,
      כך שאוטומטית זה התחבר לי לעניינים שאני עסוקה בהם כרגע –
      מבצעים לילדים וכד'.

  3. מה לעשות אם בלי תמריצים אין התקדמות בכלל?
    בכיתה למשל

    1. וואו, שירונת! מפתיע. אף פעם לא שמעתי על זה וזה הגיוני כל כך!
      איזה כיף לקרוא את מה שאת כותבת. את מקסימה וייחודית. אין ספק שהמוח הימני מפותח אצלך (וגם השמאלי אבל זה לא לפה..)
      נשיקות לך ולקטנה!

    2. אני חושבת שמצב שבו רק תמריצים עובדים, הוא מצב שאנחנו לא רוצים להגיע אליו.
      זה מעיד על כך שהמוטיבציה של התלמידים ללמידה נמוכה מאוד,
      ובשביל שהם ילמדו – צריך לעבוד על מוטיבציה חיצונית.

      תמיד תמיד מוטיבציה פנימית תהיה טובה יותר,
      איכותית יותר, וכמובן – מפתחת יותר את היצירתיות.
      אחרי שיש מוטיבציה פנימית,
      אחרי שרואים שגם בלי פרסים התלמידים לומדים,
      אפשר להוסיף פרסים כדי לעודד השגת יעדים ממוקדים,
      ובעיקר כדי להעצים את התלמידים (בדיוק כמו שכתבתי בפוסט על המבצעים).

      אם רוצים לשפר את הלמידה בכיתה ולעניין את התלמידים,
      אפשר להיעזר בפעילות – כמו בפוסט ההוא על הרקע התיאורטי לעזרה בבית,
      אפשר להיעזר בלמידה מבוססת חקר או מבוססת בעיה
      (שיטה להוראה מתוך מוטיבציה)
      או בכל מיני דרכים דידקטיות אחרות.

      בהצלחה!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s