על מוטיבציה ובחירה חופשית

אנחנו ממשיכים בסדרה על מוטיבציה. בפוסט הקודם שאלנו מתי מתאים להשתמש בתמריצים, במבצע, כדי לעודד ביצועים, ודן פינק ענה: מתן תמריצים חוסם יצירתיות, אבל מעודד השגת יעדים ברורים.

אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס, אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב שלא על מנת לקבל פרס, ויהי מורא שמים עליכם. (אבות, א, ג)

דן פינק מתמקד במוטיבציה ליצירתיות, אבל מדברי המשנה ניתן לראות שתלות בפרס גורמת לדעיכה של עשייה ערכית באופן כללי. לְמה עלינו לדאוג כדי שהמוטיבציה הפנימית לטוב לא תדעך?

%d7%9e%d7%95%d7%98%d7%99%d7%91%d7%a6%d7%99%d7%94-%d7%93%d7%9f-%d7%a4%d7%99%d7%a0%d7%a7

דן פינק עונה: כדי לאפשר יצירתיות מתוך מוטיבציה פנימית עלינו לדאוג לשלושה רכיבים: מטרה, מיומנות ואוטונומיה. אסביר במילים שלי.

  • מטרה – רצון ושאיפה להשגת יעד או אידאל.
  • מיומנות – שיפור מתמיד של יכולותינו. זה דורש זמן.
  • אוטונומיה – בחירות עצמאיות וחופשיות.

סביבה תומכת מטרה, מיומנות ואוטונומיה היא סביבה תומכת לערכים וליצירתיות, לנו ולילדינו.

 

Presentation1.jpg

דן פינק נותן דוגמאות שעובדות בעולם העסקים. העיקרון הוא לנתק את הקשר שבין שעות העבודה ושכר העבודה, ובמקומם לתת שכר לפי הערך והמשמעות של העבודה. זאת שיטת תמחור נכונה יותר, בהתאם למסקנות המחקרים שהצגנו. (שמאי, תודה על הדיוק.)

עקרון האוטונומיה מחייב חופש פעולה ובחירה לעובדים, ומבטל את ההיררכיה הניהולית שהתאימה בעידן של עבודה צייתנית. במילים יהודיות קוראים לזה בחירה חופשית. וזה עובד!

  • חברת Atlassian, חברת תכנות אוסטרלית יזמה ימי FEDEX DAY מדי פעם. מדובר היה ב24 שעות שבהם כל עובד יכול לעשות מה שהוא רוצה, רק לא לעבוד על הפרוייקט העכשווי שלו. בסוף כל יום כזה נדרש כל עובד להציג תוצר או תוצר בתהליך (וזה ההסבר לשם המעניין: גם FEDEX מספקת תוצרים תוך 24 שעות.). התוצרים שצמחו משעות האוטונמיה האלו היו מוצלחים כל כך שAtlassian הרחיבה את המודל וכיום מדובר על פעם בשבוע: 20% משעות העבודה בחברה.
  • גם Google מיישמים את אותו הרעיון. העובדים מורשים לנצל חמישית מזמן העבודה ליצירה חופשית. כחצי מהתוצרים השנתיים של Google ראשיתם בזמן החופשי הזה: Gmail, חדשות גוגל ועוד. שימו לב, חמישית מזמן העבודה מנפיקה כמחצית מהתוצרים. הוא אשר אמרנו: יצירתיות פורחת במרחב אוטונומי.
  • סביבת עבודה מהפכנית אף יותר היא ROWE – סביבת עבודה מבוססת תוצאות. בROWE אין מחויבות ללוח זמנים – כל אחד יכול לבוא לעבודה מתי וכמה שהוא רוצה. החלפת סביבת העבודה לסביבה חופשית כזאת העלתה את שיעור פריון העבודה, שיעור מעורבות העובדים ושיעור שביעות הרצון של העובדים, מה שהוריד את שיעור תחלופת העובדים.
  • הדוגמה האחרונה היא ויקיפדיה. Microsoft ניסו ליצור אנציקלופדיה עדכנית ושילמו על כך הון תועפות לאנשי מקצוע. הם הפסיקו עם הפרויקט לאחר כמה שנים, משום שויקיפדיה השיגה את אותו יעד בקצב מהיר בהרבה. הדגם של התבססות על מטרה ואוטונומיה שוב הראה עדיפות על פני הדגם המבוסס על תמריצים.

הפוסט על המבצעים עורר הרבה שאלות. זה פוסט התשובה. נרחיב בנושא בפוסטים הבאים כמובן, ובינתיים נקודה אחרונה: חשוב לעודד יצירתיות ושאיפות ערכיות מתוך מתן אוטונומיה ובחירה חופשית, אבל חשוב גם לעודד השגת יעדים והצבת גבולות ברורים, ביראה ואהבה. סוד ההורות הוא בהליכה על החבל הדק שבין שניהם, למצוא מתי זה מתאים ומתי זה.

Presentation2.jpg

חשים שבחיים שלכם יש מספיק אוטונומיה ובחירה חופשית? מצליחים להעניק לילדים שלכם מרחב מאפשר? מתי וכמה גבולות לשים? אשמח לשמוע על תובנות שעלו בעקבות הפוסט.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s