פוסט יום הולדת

שנה עברה מאז התחלתי לכתוב את הבלוג. שנה חשובה. שנה מלאה. כדי לכתוב את הפוסט הזה חזרתי אחורה, לפוסטים הישנים, כמו שאני עושה מדי פעם. בפסקה האחרונה של הפוסט הראשון כתבתי:

גמלתי את השובב בן השנתיים ממוצץ. (…) פתאום גיליתי רובד חדש של מתיקות בחיבוק הרך, המתנשם, בבכי המיואש. עיניים גדולות מקשיבות לסיפור על אורי והטרקטור הצהוב, הנהון והשלמת חצאי מילים – אני, טרקטור, מקסטוק. כן, מחר נקנה לך טרקטור במקסטוק, כי אתה גדול, כי זרקת את המוצץ לפח.

איפה אנחנו ואיפה מוצץ. השובב גדל, המשפחה התרחבה וגם אני בגרתי.

למדתי הרבה בשנה הזאת. יותר ממה שאוכל לפרוט למילים קטנות. התחלתי את הבלוג מתוך מחשבה שיש לי מה לומר בענייני ניהול זמן לאמהוֹת. גיליתי, די מהר, כמו ששיתפתי פה, שאני בכלל לא רוצה לנהל את הזמן. שאני רוצה לדעת להרפות. וגיליתי, גם די מהר, שזה לא פשוט בכלל.

שיתפתי בקשיים, בתובנות, בהבנות שצמחו לאורך הדרך. הכתיבה בבלוג הייתה תרפויטית. כשעשיתי הפסקה ולא כתבתי, המחשבות הצטברו על הלב. אפילו בבית החולים, כמה ימים אחרי לידה, רק הכתיבה (של הפוסט הזה) נתנה לי מנוחה.

ואחרי המילים הקטנות – גם תמונות ומספרים. ראשונה: תמונת ה'וואו'!

סטטיסטיקה.JPG

באילו פוסטים צפיתם? אילו נושאים עניינו אתכם במיוחד?

  1. מחשבות, דברים ששיתפתי מתוך הלב: 584 צפיות, והפוסט הנצפה ביותר, זה שכתבתי בדמעות.
  2. חוזקות: 356 צפיות. הנושא הזה בוער לי היום כתמיד, אז אם עוד לא קראתם את הפוסטים ההם – תקראו עכשיו.
  3. הרפייה: 245 צפיות. זהו הגילוי הגדול שלי בבלוג הזה. גילוי גדול שהוליד מתוכו עוד גילויים קטנים, חלקם עוד מתהווים.
  4. פינטרסט: 218 צפיות. לא ברור לי למה הפוסטים האלו קיבלו כל כך הרבה צפיות. אולי בגלל שהרשת החברתית הזאת מסקרנת. בכל מקרה, מה שהבנתי בפוסט ההוא על גברת פינטרסט, שהיה לכאורה שולי, הוא נקודה חשובה שהולכת ומתבררת לי באינספור מקומות מהותיים יותר בחיי.
  5. מבצעים: 197 צפיות. לא בדקתי, אבל אני בטוחה שזה הנושא שמשך הכי הרבה תגובות. למה? אולי כי בסופו של דבר, יותר ממחשבות על כנות והרפיה, אנחנו רוצים עזרה ופתרונות כאן ועכשיו. כי כדי להצליח באמת להרפות, צריך לעשות. זוכרים?
  6. ואחרונה אחרונה חביבה, הסדרה שאנחנו באמצעה – מוטיבציה: 62 צפיות.

מה הכי עניין אותך? מוזמנת לענות לי בתגובות. אני סקרנית!

4 תגובות

  1. שירונת אחותי הגדולה (מהחיים)!
    מעריכה אותך כל כך על מי שאת ועל כל הטוב שהבאת לנו בבלוג הזה ובכלל.
    בהמון אהבה!!

  2. וואההה. שירה יש לך קולמוס חד. עם רגישות ישרות וכנות. שאינם נחלת הכלל. תמשיכי כך.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s