מעגל השנה

אחרי החגים שמח!

עברו הימים הנוראים. בתחילה היו אלה ימים מלאי מחשבות. על ראש השנה, על יום כיפור, ועל סוכות. ובתוך הקליפות של הררי המחשבות כבר הבשיל בצל קטן לקראת הסתיו, ומחשבות על אחרי החגים, תהליכים לטווח ארוך של חורף. ואז הגיע סוכות, חג ארוך ושופע חיים וחוייה. סוכה, שהיא כמו כל אחד מאתנו – שלושה דפנות וחצי, לכל היותר, וסכך מחומר-לא-חומר. ארבע מינים מלאים בריח ובטעם. השפע, חלב ודבש, מרטיב את השפתיים, ואיתו שפע עבודה: לבנות את הסוכה, לבשל, לסדר, לשטוף כלים, וחוזר שוב ושוב. עבודה של שפע.

אולי זהו סוד ההתמסרות, סוד הדבקות. אהבה הדבוקה בעבודה, העבודה לשם האהבה. ככל שהאהבה גדלה – גדלה העבודה, גדלות הציפיות, ואז צריך לגדול ולהתחזק, כדי שנוכל לעבודה הזאת. הלב מתרחב והאהבה חפצה ביותר. ופתאום כל העבודה הלעיתים-נמאסת וניהול הבית מקבל פנים חדשות, רכות יותר. העבודה אינה רק עבודה עם גבולות, מטרות והישגים, היא גם אהבה גדולה, בחיבוק גדול עוטפת אותנו. ולוואי ויימלא ביתנו כל היום עבודה ברוכה שכזו, בלב מאמין ורואה ושמח ועיניים גדולות צוחקות. יש למי לעבוד. תודה.

עכשיו סתיו. עבודה של שפע משאירה אחריה שוליים של שפע, כמו שני סלי כביסה מתפקעים, ומשאירה אחריה שוליים של מחשבות. כמו חתול ששיחק בפקעת של צמר, משך מפה ומשם, והשאיר אותה סתורה, כך היה החג הזה מהתל במחשבותיי ומשאיר בי פינות לא פתורות.

זמן אסיף. לאסוף הביתה את עצמי, אל כיסא נדנדה עם בד לרקמה ומחשבות מתגהצות לפי קצב הגשם ושריקת הרוחות. זמן אסיף, זמן תקווה. ממשיכים כאן בבלוג בדרך הארוכה והמרגשת, דרך שהיא אינסופית וכמו תמיד מתבלגנת. אך בינתיים, בדמיון, היא יכולה להסתגנן בקו ישר, בתהליך של עקב בצד אגודל ולפי הסדר הנכון של מחשבה, דיבור ומעשה. אותו הסדר שיעל זלץ קראה לו לפני שבוע: מיקוד, אסטרטגיה, ביצוע. אותו הסדר שהזכרנו, חצי מהצד, בפוסט הזה.

מה זה אומר? כדי שהמחשבות הערפיליות יהפכו למעשים ולטיפות של גשם, צריך קודם כל להיות קשובים אליהם, להיות מודעים לתחושות ולרגשות. לאחר מכן, מגיע שלב התכנון. הוא דורש מילים. והמילים הכתובות זכורות יותר, זה כשרונן, אז כדאי גם לכתוב. ואחר כך אפשר לעשות.

לא רק אז, גם כשאת מרגישה שהגשם הופך למבול, מבעד לחלוני הלב רוגשת סערה, ובתוכו פנימה חדרי הלב מוצפים – גם אז יכולות המילים להיות הקסם שיתיר את סבכייך. אני משתמשת בכלי הזה הרבה, הרבה מאוד, וממליצה לך להשתמש בו גם את. כל המחשבות נשפכות אל הדף, טיפה אחרי טיפה. בלי שיפוטיות, בלי תהייה. כשהכול מונח אל הדף, אני מנסה למצוא בהן סדר. מה קשור למה, מה קדם למה. מסדרת דף עם מחשבות נקיות, בהירות יותר. הקשת בענן כבר מציצה. כשהדברים פרושים כך מסודרים אל הדף, הלב מתרוקן וארגזים מעליית הגג יכולים להיפתח, גם בגדים ישנים, מרוטים, יכולים להימסר. תובנות חדשות מגיעות וניתן להתמודד ביתר קלות עם המחשבות שכבר ישנן. לשים לב לאמונות מגבילות, להיאבק בהן, לסדר את הרצונות בשורה לפי הסדר, ובלי לעקוף. להירגע.

לא תמיד זה מתאים. לפעמים המילים הן שתוקפות בסערה. מבלבלות את התחושות בוודאות שהן הבעייה, ובאמת את פשוט עייפה, רעבה או משועממת. לא תמיד קל לזהות את ההבדלים, בתהליך ארוך של אימהות, אבל אני חושבת שהכתיבה עוזרת להבין גם אותם. לאט לאט הסימנים נפרשים מול העיניים ואת לומדת להיות קשובה לעצמך, מתוך מודעות.

גם כאן, בבלוג, האווירה תשתנה. הפוגה ממחשבות הסתיו, הגיע הזמן לעבודה – אחרי החגים מגיע.

מודעות פרסומת

4 תגובות על ״אחרי החגים שמח!״

  1. שירונת אהובה. המילים שלך נוגעות ויפות. את כישרון עמוק ונדיר!
    אוהבת אותך

  2. שירה מדהימה!!!
    משמח ומעורר לקרא אותך…
    שנזכה להרבה גשם זך וטהור ולהרבה הגשמה אמהית ומרווה…
    ולמטר ומטרה לברכה… בשמחה. שבוע מבורך ורך…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s