מעשה באבידת בת מלך

אבא /אביתר בנאי

אבא, אני רוצה לעמוד מולך
להאמין שאתה אבא טוב
אבא, אני צריך לדעת שאתה אוהב אותי
ככה סתם אבא טוב

אבא, אני רוצה להיות בטוח בכל ליבי
שלמסע הזה יהיה סוף טוב
שכל מה שאני עובר בדרך
יהפוך חולשה לעוצמה גדולה

אבא, אני רוצה לחזור אלי
למצוא אותך שם איתי
במקור שלי אני טוב גמור, אבא
ושם אני מאמין בעצמי

יונתי בחגווי הסלע
השמיעיני את קולך
תשירי לי שיר חדש, חדש
שיאיר ליבי ואת מיתרי.


'יתומות'.

זה היה משחק שממש אהבנו. כששיחקנו בו היינו יתומות שמגלות לפתע שהן בעצם נסיכות. כאילו רק משחק ילדות, אבל אני ידעתי שהמשחק הזה הוא עוגן עבורי. גם כשסבלתי הזכרתי לעצמי שבתוכי, במקום שאיש אינו רואה, אני נסיכה. יום אחד זה יתגלה.

היתה לי השראה. בשיעורי האנגלית בבית הספר היינו רואות סרטי נסיכות-יתומות. למשל: שרה הנסיכה הקטנה. אני זוכרת לפרטי פרטים את שרה יורדת מהכרכרה אל הפנימייה, אביה הקצין מאחוריה. כבת עשירים היא מקבלת חדר מפואר ותנאים טובים, אבל כשנמסרת הודעה שאביה נהרג היא הופכת למשרתת. שרה לא מוותרת על הנסיכה שהיא, וממשיכה להאמין שאביה בחיים. בזכות העקשנות מוצאת את אביה ושוב היא הנסיכה הקטנה.

לי זה לא היה קל. הייתי מתאמנת ימים שלמים בוריאציות מגוונות של סיפורי נסיכות-יתומות שאני בהן הגיבורה. עד היום, כנגד כל הסיכויים ובלי כל אשמים, אני מתאמצת לגדל בתוכי תודעת שפע שמעולם לא היתה לי: להאמין שיש השגחה, לזכור שיש כאן סיפור גדול ואוהב ושאני בת מלך אהובה.

ואולי זו גלות. בן המלך מתחלף בעני. בת מלך שהיא האבידה.

חשבתי שאכתוב הפעם על סדרי עדיפויות שמשתנים בכל פעם ועל חלומות ליצור קשרים חזקים יותר. ואז הגיע הבידוד ובתוך הלבד אחרי ימים של קילוף פחדים ראשונים מתגלה ליבתי, והנה אני הומה לגאולה.

סליחה. לא מדויק. אני בכלל מתפללת להאמין בגאולות. הפחד עוטף את הכול ואני, כמו בתוך תיבה במבול, מקריאה לאט לילד בן שש בעל עיניים בורקות את סוד הגן הנעלם. איך שאביב עוטף עולם: פקעות הכרכומים, הפעמוניות והורדים המבצבצים מתוך האדמה, ילדים מתמלאים תיאבון ושמחה ובכל אחד מאתנו גן נעול שמחכה להיגאל.

ויש סיכוי ויש אביב בעולם, מאז אותו אביב ראשון, מאז אותה גאולה ראשונה. היינו בסרט הזה כבר:


חוץ מזה, יש לי שתי יוזמות חדשות שבא לי לספר לך עליהן. חשבתי עליהן עוד קודם, ופתאום, בימים טרופים אלו הן חשובות אפילו יותר.

  • בתוך העומס היומיומי לפעמים קשה לזכור לדאוג לעצמנו. פתחתי קבוצת וואטסאפ שקטה וחינמית (בלי שום משפך שיווקי) שבה אני שולחת בכל בוקר תזכורת לכל אחת מאתנו לדאוג לעצמה. מוזמנת להצטרף כאן. אחרי חודשיים של פעילות ברוכה, הקבוצה נסגרה.
  • כתבתי כבר לא מעט על דרך האמן. ספר מופלא. כדי להנגיש לך את העבודה בו – אני מציעה לך להצטרף לרשימת התפוצה שלי, בוואטסאפ. בהשקעה של שני שקלים ליום תקבלי בכל יום קטע מעובד מהמאמר וכשני תרגילים. (זה לא רק על כתיבה, זה על כתיבה שהיא חלון לנפש ועל ריפוי.) ירדתי מזה כרגע.

נשתמע בקרוב ובבריאות בעזרת ה'. פסח כשר ושמח מאוד!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s