להאיר חלומות באפילה

אני נזכרת בלילה אחד בסופה של תשפ"א, שבו במצפה רמון כולה שררה הפסקת חשמל גדולה והתעטפנו בחופת כוכבים מופלאה, שרק המדבר החשוך הזה יכול לייצר. כשהחושך עטף אותי בזוהר הכוכבים הבנתי, ממש בגוף, איך בהירות נבנית בחושך ובונה אומץ.


אני גדלה כמו עץ לענפיו, עולה ומסתעפת. מדי פעם צריך לחתוך כמה ענפים, מדי פעם שמיטות. הקצב אינו קבוע ומחייב סבלנות ואומץ. הבהירות מגיעה אליי בפרוסות, בשבילי חלב של כוכבים, שמסתובבים סביבי ונגלים אליי לפרקים. כדי לא לשכוח את הדרך ואת התמונה השלמה, אני מייצרת לי עוגן וקרקע. אפילו ציירתי לי לוגו עתידי, שכולל את כל מה שברגעים בהירים אני יודעת שאעשה יום אחד, ובשאר הזמן לא מעזה אפילו לחלום.

אני כל כך שמחה שבחרתי ללמוד התמקדות. אני מתמקדת טבעית, החמיאו לי לא פעם, וכשאני ממקדת אני מרגישה את כוכביי זוהרים במלוא אורם. אבל במשך יותר ממחצית הקורס לא הצלחתי לחוש את האור הזה. הכול היה כרוך במאמץ ובכאב והציף אותי בחוסר ביטחון. כמו המים המלוכלכים שעולים כשמערבבים איזו שלולית, כך עלו בתוכי אלפי מחשבות ותחושות – רלוונטיות ולא רלוונטיות, מקדמות ומעכבות, מציאותיות ובדיוניות, והציפו את החיים שלי. לא ניתנות לויסות כמעט.

הזמן עובר. ההצפה שוקעת. הדברים ניתנים לויסות פתאום, המרחב מתפנה ותחושות ביטחון ומסוגלות מעזות להציץ פה ושם. אפשרתי לעצמי לא להיות כרוכה במאמץ יותר ממה שמוכרח, לשקוע ולצוף בזמני ובקצב שלי. עכשיו אוכל לחזור ולהביט אחורה, להתבונן ולהבין.


כשעבדתי בטלמרקטינג דיברו איתנו על כך שמכירה יעילה לא קורית בפעם אחת. כמו בסופר, שעד הקופה עוד מוכרים לך, גם בשיווק טלפוני לא ויתרנו אחרי נסיון אחד. אתה לא יכול עכשיו. אז מתי מתאים לך? או: המוצר הזה לא מתאים לך בגלל המחיר. אז אולי המוצר הזה, שהוא זול יותר, יתאים במקומו? או: כבר סגרנו דברים לעונה הזאת. אז מתי ליצור קשר שנה הבאה? זה לא היה טרחני, אלא קשוב ומתעניין, במטרה למכור למי שבאמת רוצה לקנות ובצורה שהוא רוצה לקנות.

גם בחיים אני בודקת עם עצמי שוב ושוב בסקרנות: מה גורם לרגע הזה להיות קשה? מה גורם לדבר הזה להיכשל? וגם חקר מוקיר (את המושג למדתי מחני סער): מה גורם לרגע הזה להיות קל? מה גורם לדבר הזה להצליח? כמו שנאוה אלפסי אהובתי ניסחה פעם ואני מצטטת: שימי על זה אצבע, תפרקי את זה למשימות קטנות ואת על המסלול.

בתוך ההצפה והעומס בתקופה האחרונה, רציתי לתת יותר לבית ולילדים. לקח לי זמן להבין את זה ועוד זמן למצוא את נקודת הארכימדס שיכולה לעשות את השינוי. מצחיק להביט אחורה ולהגיד: בזכות הרשות שנתתי לעצמי להגיש בצהרים את הארוחה הפשוטה יותר ולהשאיר לעצמי כמה דקות לנוח – יכולתי לתת לילדים יותר תשומת לב ואהבה אחרי הצהרים.

אבל זה כמובן יותר מזה. כדי לתת לעצמי רשות לעשות שינוי כזה הייתי צריכה לשהות בתוך התחושות שלי כלפי עצמי וכלפי המציאות, ברצוי ובמצוי הרחוקים מאוד זה מזה. הייתי צריכה לשהות בתחושת התקיעוּת החזקה והכואבת שהגיעה אחר כך, ורק השהות בה שחררה אותה ונתנה לי אפשרות להעז ולעשות שינוי.

"יש לך עקומת למידה מעניינת", אמרה לי מורת הנהיגה שלי. "בדרך כלל לכל תלמיד יש את הקצב שלו – איטי או מהיר – לאורך כל הדרך עד הטסט. את התקדמת לאט מאוד תקופה ארוכה, הרגשתי שאת נתקעת ותיארתי לעצמי שיקח לך זמן ארוך עד שתגיעי לטסט. ואז הגיעה קפיצה פתאומית של התקדמות משמעותית ומהירה מאוד."

למדתי שפסיעות איטיות כרגע יכולות להתביא לפריצת דרך בהמשך. לא שמתי לב לזה קודם, אבל מאז אני פוגשת את קצב הלמידה המשתנה הזה בכל תהליך למידה.

ואולי זה לא ככה רק אצלי. אולי גם אצלך זה ככה.

6 תגובות

  1. שירה יקרה, את כותבת פנינים, בבהירות מופלאה מצליחה להביע רגשות ומחשבות במילים.
    כמה נפלא להכיר עוד צד באישיותך המדהימה, הרגישה והמודעת.
    את האמת? לבושתי נכנסתי לקרא בפעם הראשונה, אולי מעצלות או חוסר התמקדות במטרה.. אולי מרתיעה בנוגע לפייסבוק. פעם ראשונה שאני מגיבה לפייסבוק..
    המשיכי לעשות חיל בכתיבתך המיוחדת ואשמח להמשיך ולעקוב. בהמון אהבה וגעגועים, נדביה.

    1. נדביה אהובה, התרגשתי והוחמאתי לפגוש בך גם בפלטפורמה הוירטואלית הזו, מחוץ לחיים האמיתיים. ברוכה הבאה!

  2. איזה לוגו נהדר! הוא ממש לוח חזון בפני עצמו. הזכרת לי את התקופה ש"סיפור הבמבוק" היה בשיאו…מכירה אותו? על איך הבמבוק צומח בקצב מטורף, אחרי כמה שנים בהן "לא קורה כלום"? מאוד מתחברת לתקופות הדגירה האלו, ולצורך בהן. וגם לשהות שמאפשרת לזהות את הצורך ולהניע את השינוי. אוהבת לקרוא אותך.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s