לצעוק פחות על הילדים

זה קורה במשפחות הכי טובות

זוכרת את הפוסט על הצעקות? בפתיחה שלו הבהרתי שלדעתי אין אף אחד שלא צעק על הילדים שלו, אבל זה לא מדויק – זה לא קורה לכל אחד. יש משפחות שזה לא קורה אצלם. יש אימהות שלא צעקו על הילדים שלהם. מה שונה במשפחות האלו? מי אמר שזה באמת בסדר לצעוק על הילדים, שזה לא גורם להם לטראומות רציניות? איך בכל זאת אפשר לצעוק פחות? בכל השאלות האלה נעסוק בפוסט שלפנינו.

המשך קריאת הפוסט "זה קורה במשפחות הכי טובות"

מודעות פרסומת
אימהות ונשיות, הרפייה ושחרור, לצעוק פחות על הילדים, מאחורי הקלעים של הבלוג

הדרך ארוכה היא ורבה

צהרים. יום חופש אחרון של אסרו חג. הכביסה כבר מתנפנפת על החבל ועוד כביסה מרעישה במכונה. הילדים משחקים על השטיח, הסוכה כבר מפורקת. עוד מעט נאכל ארוחת צהרים משאריות החג, ואני מנסה להספיק לעשות עוד כמה דברים.

זמן טוב למחשבות. מחשבות טובות. כשאני משווה את ההיריון הזה להיריון הקודם, לפני שלוש שנים, ההבדלים כל כך בולטים. אני גרה בבית אחר, בתוך קהילה מקסימה; אני עובדת בעבודה שמיטיבה איתי (אז הייתי עוד בתוך הגיהינום של הסטאז'); למדתי כל כך הרבה על עצמי, על החיים, על הרפייה ועל מודעות. דרך ארוכה עברתי והשבועות האלו של לפני לידה ממקדים אותי בסימני הדרך. נושמת נשימות עמוקות, האוויר נקי. השקט הזה טוב לי, החיים האלו טובים לי.

המשך קריאת הפוסט "הדרך ארוכה היא ורבה"

הרפייה ושחרור, לצעוק פחות על הילדים

היום נדבר על צעקות

אני מבקשת שכל מי שלא צעק אף פעם על הילדים שלו שירים את היד. אף פעם אף פעם.
אף יד?

אני מתארת לעצמי שאין כמעט מי שלא איבד פעם עשתונות וצעק על הילדים שלו. פשוט כי זאת מערכת יחסים צפופה ומתישה. ועוד דבר אני מתארת לעצמי: שכולנו אוהבים את הילדים שלנו בטירוף ובכלל לא רוצים לצעוק עליהם.

המשך קריאת הפוסט "היום נדבר על צעקות"