במעגל סגור

אני בתוך פאזל לא פתיר או מבוך שאין לצאת ממנו. מנסה בכוח להמשיך לחיות במרחב שנעים לי ולהמשיך להיות מרחב שנעים ולא מצליחה לאחוז את שני אלה יחד. אני עטופה במחוייבויות: חיצוניות ופנימיות, טכניות ורגישות. בכל יום נזרקת קוביית מזל שמיימית שמחליטה במה אכשל היום. 

אתמול זכיתי בפיס. יום טוב. כנגדו, היום היה רע – כמו ליווה אותי שטן קטן ומצחקק על כתפי ומעודד: את רעה, את גרועה, על הפנים. שחיתי נגד הזרם של המים העכורים והשתדלתי. באמת השתדלתי. יותר נכון לומר שיצאתי אל מול השטן לקרב פנים אל פנים שיש בו שריטות וצרחות וכאב.

מאבק – בוקר. מאבק ארוך בלי הפוגה – עבודה. מאבק – צהרים כולל צלחת אחרי צלחת של ארוחה הכי לא מושקעת שיכולה להיות, וכבר חוסר אונים, קוצר אונים וקוצר רוח. מאבק – לנסות לנוח. זה לא עובד, רק ליקוק פצעים. אולי זה משהו. מאבק – אחהצ. בחלק מהזמן אני נשארת עם אחת, ואז אפשרי פתאום אפילו לצחוק יחד. מאבק – כשהמעבר חריף אל השאון המתוק והאוזניים חורקות. כמעט הרמתי ידיים.

אך לא, ובמאבק סיימתי את היום. מאוחר, עצבני, קשה מנשוא לכולנו. אבל עשיתי את זה, בתחושה שהנס הזה לא יחזור על עצמו ובחרדה גדולה.

אני אלופה והכתיבה עוזרת לי להיזכר בזה לרגע, כמו צוהר בלב המבוך הזה, כמו לדעת שלמישהו אחר יש תשובה ארוכה ומנחמת, ועדיין אני אבודה.

כתבתי את זה בשנה שעברה ועוד אין לי תשוהות ברורות, אלא רק כיווני מחשבה למה יכול לעזור לי (ואולי גם לך):

1. תרגול הכרת תודה הוכח כמעלה תחושת אושר. פירטנו בנושא כאן. אני אוהבת לקחת את זה בצורה שהכי פשוטה לי והכי אפשרית – שככה באמת תקרה. אולי בערב, לפני השינה, להודות על שלושה דברים שהיו היום.

2. נשימות, ממש כמו בלידה. אפשר לבחור להתרכז בשאיפות ובנשיפות, במה שאני רוצה להוציא מחיי ומה אני רוצה להכניס או במה שתלוי בי ובמה שקשור באחרים.

3. אפשר לשלב את שני הקודמים ולנסות ולמצוא את המקום הכי נוח בגוף כרגע ולנשום מתוך ריכוז בו או למצוא מרחב שעוזר לגוף להרגיש בו בנוח, למשל בטבע.

4. להתמקד במערכות יחסים מיטיבות וליצור רגעים קטנים-קטנים של יחד משמח עם עצמי, עם בן הזוג, עם הילדים או עם חברה. בלי לתכנן משהו גרנדיוזי שקשה להוציא אל הפועל ובקלות עלול לאכזב.

5. בהתמקדות אומרים: האטה מאפשרת הכלה – אז להאט. להפוך את החיים ממירוץ לארוחה איטית של ביס אחרי ביס. לא קל לעשות סוויצ׳ ולוותר על יעדים גבוהים, אבל כמו שאומרת אנאבלה שקד: עדיף לפחד מהחמצה מאשר לפחד מכשלון.

6. טכניקה של פינוי מרחב – כמו לפני מדיטציה לשים לב לכל תחושה שעולה, לקרוא לה בשם ולהניח אותה על מדף דמיוני. אפשר גם להשתמש בדף כמרחב שישמור את כל מה שעולה. הנפש קלה יותר אחר כך.

2 תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s